המילה מהמאמר של יום שני 5 באוקטובר 2026 – נוסעים

מילה בעברית מתוך קריאת היום: נוסעים (nos'im).

בטקסט, הנוסעים פירושו "הנוסעים".

אבל הנה מה שמעניין: נוסעים יכולה גם להיות "הם נוסעים" או "הם בנסיעה".

אותה מילה. אותה כתיב. תפקיד דקדוקי אחר.

למה?

מה שאנחנו קוראים לו בדרך כלל הווה בעברית מודרנית, מבוסס מבחינה היסטורית ומורפולוגית על הבינוני. והצורות האלו יכולות לתפקד גם כשמות עצם.

ניקח לדוגמה את הפועל לנסוע – לנסוע:

נוסע (nose'a) – הוא נוסע / הוא בנסיעה
נוסעת (nosa'at) – היא נוסעת / היא בנסיעה
נוסעים (nos'im) – הם נוסעים / הם בנסיעה
נוסעות (nos'ot) – הן נוסעות / הן בנסיעה

אבל בהקשר אחר, בדיוק אותן צורות הופכות לשמות עצם:

נוסע (nose'a) – נוסע
נוסעת (nosa'at) – נוסעת (נקבה)
נוסעים (nos'im) – נוסעים
נוסעות (nos'ot) – נוסעות

אז איך יודעים למה הכותב מתכוון?

לרוב, זה פשוט עניין של הקשר.

הנוסעים יצאו מהמטוס
→ הנוסעים ירדו מהמטוס.

הם נוסעים לישראל
→ הם נוסעים / טסים לישראל.

זו לא תופעה ייחודית ל-נוסעים. זה משהו בסיסי במבנה של העברית – הגבול בין בינוני, פועל בזמן הווה ושם עצם מאוד גמיש.

לכן לפעמים אותה מילה בדיוק משנה לכאורה קטגוריה דקדוקית בלי לשנות צורה.

ברגע שמתחילים לשים לב לזה, מגלים שזה קורה שוב ושוב בעברית.

מכירים עוד צורת בינוני בעברית שיכולה לשמש גם כשם עצם?