מרגריטה צרפתי: היהודייה מאחורי עליית מוסוליני

סיפורה של מרגריטה צרפתי, אשת חברה יהודייה מוונציה, שופך אור שונה ומפתיע על תולדותיו של בניטו מוסוליני ועל עליית הפשיזם באיטליה. מרגריטה, שנולדה למשפחה אמידה ובעלת שורשים עמוקים בקהילה היהודית, פעלה כאינטלקטואלית, מבקרת אמנות ואספנית, אך בסופו של דבר הפכה לדמות מרכזית בחייו של מוסוליני ואף ליועצת לא רשמית שלו.

הקשר בין צרפתי למוסוליני נרקם בשנות העשרה של המאה העשרים, כאשר היא החלה לפרסם מאמרי ביקורת בעיתון הסוציאליסטי “אוואנטי!”, שם שימש מוסוליני כעורך ראשי. השניים נפגשו והחיבור התפתח במהרה לקשר רומנטי ופרקטי כאחד. במפגשים ביניהם, לא רק שצרפתי עזרה למוסוליני לנסח רעיונות, אלא גם השפיעה על גיבוש האידיאולוגיה הפשיסטית והובילה אותו למיתוג עצמי מוקפד שנועד לסחוף את ההמונים. במובנים רבים, היא זו שדחפה אותו קדימה, הביאה אותו לקדמת הבמה ופיתחה את תדמיתו בציבור, במיוחד בקרב המעמד הבינוני והגבוה.

צרפתי הייתה יוצאת דופן בקרב נשותיו הרבות של מוסוליני: חכמה, רהוטה, בעלת השפעה בלתי רגילה, ובה בעת מוקד הערכה אמיתי עבורו, בניגוד ליחסו המתעלל לנשותיו האחרות. הקשר ביניהם נמשך כעשרים שנה, אך עם התגברות האנטישמיות על רקע חוקי הגזע, וכשזהותה היהודית הפכה לבעיה פוליטית עבור מוסוליני, נאלצה להתנצר – ובסופו של דבר עזבה את איטליה בלית ברירה.

השפעתה של צרפתי לא הסתיימה שם. היא הייתה הכוח המניע מאחורי “המצעד על רומא” שהביא את מוסוליני אל השלטון ב-1922, ובסתר נושאת עמה מעל אלף מכתבים ממנו, כ”ביטוח חיים”. לימים, לאחר שגלתה לצרפת ולדרום אמריקה, חזרה לאיטליה, כתבה ודיברה בגלוי על יחסיהם ואף הביעה חרטה על הדרך בה השתנה הפשיזם ומשמעותו.

סיפורה של מרגריטה צרפתי חושף כיצד דמות נשית חזקה, בת קבוצה נרדפת, השפיעה על אחד המשטרים האפלים ביותר בהיסטוריה האירופית – ומדגיש עד כמה גבולות זהות, השפעה וגורל עשויים להשתלב באופן טראגי ובלתי צפוי בעתות משבר.